כשם שאי אפשר לתבן בלא בר… מכירים את המשפט הזה?
אין כמעט ספר או מאמר או אפילו ידיעה בעיתון שיוצא ללא הגהה, הגהה שלנו, של העורך ולפעמים עוד אנשים ועם זאת כמעט תמיד נמצא שגיאות כתיב, תיקוני פיסוק ודקדוק, לכן אחד מהשלבים הכי חשובים בהוצאת ספר היא ההגהה המקצועית.
אבל הגהה היא לא רק תיקון שגיאות כתיב ותיקוני דקדוק ופיסוק, הגהה לשונית דורשת מקצועיות והבנה מעמיקה של הטקסט, תשומת לב לפרטים הקטנים והבנה מעמיקה ברזי השפה.
כאשר מדובר בספרי קודש האתגר גדול הרבה יותר, אם בעברית כללי הדקדוק ברורים מאוד, בלשון הקודש זה הרבה יותר מורכב, כאן כבר צריך מישהו שמבין את הניואנסים, הכללים והשפה הכל כך שונה, לעתים משפטים שנראים לנו לא תקינים בעין רגילה, כתובים דווקא בדיוק כמו שצריך ותיקון שלהם עלול לשבש את המשמעות ולעתים את ההלכה.
מיהו הזעצער?
אחד מהמושגים הכי מוכרים בעולם הספרים הוא 'הבחור הזעצער', היינו טעויות שקרו כתוצאה מסידור לא נכון של האותיות על לוח הדפוס, אך מה שפחות ידוע הוא שלרוב, טעויות הדפוס קרו דווקא אצל המחברים שלא לקחו מגיה מקצועי שיעבור על הספר ומתוך תסכול ובושה היו מאשימים את הסדר בשיבושים שנעלמו מעיניהם ומתרצים את הטעות בהרמת כתף האומרת : "נו , מה לעשות . זה מעשהו של 'הבחור הזעצער' וכך השתרש לו המונח המוכר…
כיום, ניתן למנוע את רוב הטעויות בהקלדה באמצעות שימוש בסריקה החכמה המיועדת לספרי קודש ומוציאה טקסט תקין ב98%, אך עדיין חשוב מאוד לקחת מגיה מקצועי שיעבור על הטקסט בעין אנושית ווודא שהספר אכן מושלם.
את זה עושים במכון תוצאות, כאשר מלבד המומחיות בסריקה מקצועית, יושבים צוות מגיהים ועורכי לשון תלמידי חכמים עם הבנה עמוקה בכל ספרי הקודש ומגיהים את הספרים הגהה אחר הגהה, כך הם משדרגים את הספר שלכם בכמה רמות ומוציאים אותו מושלם ומוגה כמעט במאה אחוז.
