הפוסט אור הרשב"י-מקור מנהג ההדלקה והפסקת האבלות הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>אור הרשב"י-מקור מנהג ההדלקה והפסקת האבלות
יומא דהילולא דרשב"י ידוע כיום גדול המסוגל לישועות רבות בכל מכל כל, והוא יום אשר בו מרבים בתפילה ובעסק התורה ובפרט בלימוד הזוהר הק', וכן ביום זה פוסקים מלנהוג את מנהגי האבלות אשר היו נהוגים במשך ימי הספירה עת עתה.
מקור מוקדם להפסקת מנהגי האבלות ביום זה מופיע כבר בכת"י שנמצא בגניזה הקהירית ושנכתב בסביבות שנת ד'תתקי"א (1150 למניינם) בחיבורו של 'יוסף בן יוסף ארבוני'. איזכור מאוחר יותר מופיע בספרו הנודע של רבי אברהם אבן ירחי, ספר המנהיג, אשר שם כתב כי 'שמעתי בשם ר׳ זרחיה הלוי ז"ל מגירונדא שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד שמתו מפסח ועד פרוס העצרת. ומאי פורסא פלגא כדתנן שואלים בהלכות פסח קודם לפסח ל׳ יום ופלגא ט"ו יום, וט"ו יום קודם העצרת זהו ל"ג בעומר' (המנהיג, סימן ק"ו)
אך לפי דברים אלו, אם ניקח מחצית החודש קודם לחג השבועות יצא כ' באייר ולא י"ח באייר, כמענה לכך נכתב כי יש להפחית את חמישה עשר הימים מארבעים ותשעת ימי העומר ולא מחג השבועות, וכך יצא כי יום י"ח הוא האחרון לאבלות (דרשות ר"י אבן שועיב,מכון לב שמח, עמ' רכא – רכג)
המנהג ליחד את יום ל"ג בעומר כיום מיוחד בפני עצמו מופיע במאירי (יבמות ס"ב ע"ב) ומיוחס כבר לתקופת הגאונים, ביום זה נהגו קהילות ישראל לשמוח שמחה רבה ולהשתדל אף לעלות לציונו של רשב"י, מקור קדום לעלייה לציון נמצא בדברי מהרח"ו בשער הכווונות (דרושי פסח, דרוש י"ב) שם כתב 'ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ורבי אליעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותי' ושמחים שם אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא וזה היה פעם האחת שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך. והרב רבי יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה".
ביום גדול זה נהגו ישראל קדושים לערוך 'הדלקה' לכבודו של רשב"י, המקור המקובל לכך הוא שהדבר נעשה לזכר האש שליהטה סביבות הבית שבו היו רשב"י ותלמידיו ביום פטירתו, יום אשר בו גילה רשב"י סודות עליונים לתלמידיו, האש לא פסקה כל אותו היום מן הבית ומשיצאה מיטת רשב"י פרחה באוויר והיתה אש לוהטת לפניה, וכלשון הזוהר 'כָּל הַהוּא יוֹמָא, לָא אַפְסִיק אֶשָּׁא מִן בֵּיתָא, וְלָא הֲוָה מַאן דְּמָטֵי לְגַבֵּיהּ, דְּלָא יָכִילוּ דִּנְהוֹרָא וְאֶשָּׁא הֲוָה בְּסוּחֲרָנֵיהּ. כָּל הַהוּא יוֹמָא נָפִילְנָא עַל אַרְעָא, וְגָעֵינָא. בָּתַר דְּאָזִיל אֶשָּׁא, חֲמֵינָא לְבוּצִינָא קַדִּישָׁא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, דְּאִסְתְּלַּק מִן עָלְמָא, אִתְעֲטָּף שָׁכִיב עַל יְמִינֵיהּ, וְאַנְפּוֹי חַיְיכִין.(אדרא זוטא מ"ג,קצ"ז)
זכה דורינו ונתרבו בו ספרי הקודש, כל אשר יחפוץ אדם ללמוד ימצא אותו ערוך לפניו ומפורש בטוב טעם ודעת, תורה מפוארת בכלי מפואר, מה שנותר לנו הוא רק לעסוק ביום זה בתורת רשב"י כל אחד עד היכן שידו מגעת, ולהרבות בתפילה לקב"ה שזכותיה דבר יוחאי תעמוד לנו ולזרענו ותגן עלינו מפני כל הקמים עלינו לרעה, חרבם תבוא בליבם וקשתות תשברנה, ותהא תורת רשב"י מגן וצינה עלינו ותמשך השמחה הגדולה לכל השנה כולה.
תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי!
בברכת בשורות טובות ישועות ונחמות
מכון תוצאות
הפוסט אור הרשב"י-מקור מנהג ההדלקה והפסקת האבלות הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>הפוסט "ונשלוח ספרים"-קיום מצוות משלוח מנות אף בשעת הדחק הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>רצה הקב"ה לזכות את ישראל ולפיכך הרבה להם תורה ומצוות, הרבה מצוות להם לישראל אך ישנן מצוות שחביבותן נודעת בשער בת רבים, אחת מהן היא מצוות משלוח המנות בחג הפורים.
מקורה של מצווה זו מן הפסוק "עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת–עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ", ובגמ' (מגילה ז ע"א) נכתב כי 'תני רב יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד' וכך נפסק בשו"ע (אוה"ח סי' תרצה ס"ד). כמה וכמה טעמים הובאו לקיום מצווה זו, הטעם הפשוט מופיע בב"ח (שם) והוא 'משום שיהא שמח ושש עם אוהביו וריעיו, להשכין בניהם אהבה ואחוה ורעות', טעם נוסף הידוע גם הוא מובא בשו"ת תרומת הדשן (סימן קיא) שהוא 'כדי שיהיה לכל אחד ואחד סיפק בידו לקיים סעודת הפורים כדינא'. הסבר נוסף מובא בביאורו הנפלא של מורינו הגר"א למגילה (פ"ג פס' יט) ובו נכתב כי המן גזר ד' גזירות על ישראל א.להשמיד ב.להרוג ג.ולאבד ד.ושללם לבוז, וכנגד זה תקנו ארבעה דברים א.שמחה ב.משתה ג.יום טוב ד.משלוח מנות.
בחלוף העיתים, פעמים שמחמת עוני ומצוק ופעמים מחמת סיבות אחרות, נשאלו הפוסקים האם ניתן יהיה לצאת ידי חובה במשלוח דברים שאינם מאכל או משקה, דוגמא לכך ניתן לראות בשו"ת תרומת הדשן (שם) שם נשאל 'בני אדם השולחים לחבריהם בפורים חלוקים וסדינים וכה"ג, יוצאים ידי משלוח מנות או לאו', ועל כך השיב בשלילה ובין הנימוקים כתב כי אין לצאת אלא במאכל ומשתה לפי 'דלא אשכחן בשום מקום דמיקרי מנות אלא מידי דמיכלי או דמשתי'.
כנגד זה מצינו את פסקו של בעל ההלכות קטנות (ח"ב סי' קסג) שכתב 'השולח כסות וכלים למנות, אם יוכל המקבל למכרם מיד ולקנות בדמיהם צרכי סעודה מהני' והביא שם מקור לדבריו אלו מהגמרא בנדרים.
אך כאמור, פעמים ולא היה סיפק ביד אבותינו לקיים מצווה זו מחמת שלא היתה פרוטה מצוייה בכיסם, ובכדי לזכות ולקיים מצווה חביבה זו בכל זאת ניסו לקיימה בדבר אשר היה ברשותם בכל עת, לימוד התורה. וכך מצינו להרמ"א שכתב בחיבורו הנודע על המגילה 'מחיר יין' שאותו שולח הוא 'בימי הפורים למנה לאבי ישראל', הסבר לכך ניתן לראות במה שכתב בהקדמה ש"בשנת שט״ז גלו מעירם והיו גרים בארץ אחרת, בעיר שידלו״ב, מקום אשראין תאנה וגפן, וכמעט מים אין לשתות כי אם בתחבולה, עיר אשר במסכנות תאכל בה לחם ,ועץ אין בה להסכן בו, ולא יכולנו לקיים ימי הפורים במשתה ושמחה, להסיר יגון ואנחה ,אמרתי אקומה ואשמח במפעלי, אף חכמתי עמדה לי, כי (תהלים יט. ט) פקודי ה׳ ישרים משמחי לב. ולקחתי תחת לשוני דבש וחלב, ונתתי לבי לתור ולדרוש כוונת המגילה, הנמשל בדבריה ופירוש כל מלה ומלה, ובדקתי בה עד מקום שידי מגעת וכו', ושמתי הדברים בספר בכתיבתי ,להיות שמור לי לעת זקנתי", אם כן רואים אנו כי העוני לא הותיר לרבינו הרמ"א דבר לקיים בו המצווה מלבד חידושי תורתו.
חיבור נוסף שנתחבר כולו בכדי לקיים בו מצוות משלוח המנות הוא ספר 'מנות הלוי' לרבי שלמה אלקבץ אותו חיבר בכדי לשולחו לחמיו כפי שכתב בהקדמה כי 'חברתיו יסדתיו אף עשיתיו וכו' יובל שי לכבוד יקר תפארת חותני וכו' ובעד השלח אשר ישלחו הבחורים ביום הפורים שלחתי ביאור זה שלוח אליו ואקרא שמו מנות הלוי"
ואנו, שב"ה זכינו ויד כל אחד משגת לקיים בהידור במאכל ומשקה מצוונ חשובה ויקרה זו לא נותר לנו אלא לצרף הספרים משלוח בכדי לעטרו בכתרה של תורה, ומשום כך יש ששולחים בנוסף למשלוח ספר מכובד ונאה.
ולסיום נאמר כי מגילת אסתר היא מבין הספרים שזכו לפירושים רבים ביותר ובכל שנה ושנה זוכים לתוספת מרובה ביציאתם של ספרים נפלאים המלאים חידושים ודרושים ביאורים ופירושים. ובמסגרת מכוננו, מכון תוצאות, זכינו להוציא עד כה כמה פירושים על המגילה, בין הפירושים בולט לו פירוש שהיה בכתב יד קדמון לא זכה לפיענוח עד לזמננו, חיבור זה הוא פירוש למגילה מאת ר' יוסף וירגא ב"ר שלמה זלה"ה בנו של ר' שלמה וירגא זלה"ה מחבר ספר שבט יהודה על הגזירות שהיו נחלת ישראל בכל הדורות. על חיבור זה טרחו המפענחים במחלקת פיענוח כתבי ידות שבמכון עד שזכינו לסיים הפיענוח בשלימות ב"ה.
מי יתן ונזכה כולנו לשפע ברכת ה' ותהיה השמחה שורה תמיד בבתי עמינו
הן בפורים והן בכל השנה כולה
בברכת פורים שמח
מכון תוצאות
הפוסט "ונשלוח ספרים"-קיום מצוות משלוח מנות אף בשעת הדחק הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>הפוסט "מוציאים לאור מכל העולם פונים אלי לגלות כיצד עובדת תכנת הסריקה שלנו" הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>די רעוואלוציע פון סקאַנירן ספרים דורך א פּראגראם וואס ברענגט די ווערטער אריין צו מאדערנע דרוק-מיטלען
וויאזוי דרוקט מען א ספר? מען גיט דעם כתב יד פאר עמיצן, וואס קלאפּט אריין די אותיות און ווערטער אינעם קאמפּיוטער. שפּעטער ווערט דער חומר באארבעט, איבערגעארבעט און ווערט דאן דורכגעקוקט און דורכגעזיפּט פאר גרייזן, וועלכע ווערן פארראכטן. דערנאך ווערן די עמודים אויסגעשטעלט און צום סוף ווערט דער ספר אפּגעשיקט צום דריקער.
וואס טוט זיך מיט אַן אלטן ספר, וואס איז צום ערשטן אדער לעצטן מאל ארויסגעגעבן געווארן הארט פאר דער ערשטער וועלט-מלחמה? לכאורה, בערך דעם זעלבן פּראצעדור: א טייפּסעטער קלאפּט איבער דעם ספר, וואס ווערט שפּעטער באארבעט מיט נייע, מאדערנע אותיות.
און וואס טוט זיך מיט א ספר וואס איז עטליכע הונדערט יאר אלט? וואס טוט זיך ווען די ווערטער זענען לכתחילה געדרוקט געווארן אויף א פארצייטישן פארמאט, מיט שווערע בוכשטאבן ווערטער וואס קייטלען זיך אריין איינס אינעם אנדערן און ווייזן זיך פאר'ן אויג ווי איין לאנגן לחש?
אזא ספר איז געווענליך ווערד אסאך געלט פאר מענטשן וואס באצאלן גרויסע סכומים פאר חשוב'ע אנטיקן. דער ספר איז אויפ'ן אנטיקל-מארק גאר א ווערדפול ארטיקל; אין דער וועלט פון ספרים איז עס שוין אבער אַן אנדערע געשיכטע. דארט, צווישן אידן און לומדים, דארף מען דעם ספר קענען לערנען. אנדערש איז זיך נישט שייך זיך אן עצה צו געבן דערמיט. און אויב די אותיות זענען אזוי צעקליעטשט אז עס פאדערט זיך אויגן פון א מיקראסקאפ און כח פון א סאטעליט צו קענען ליינען דאס געדריקטע, בלייבן ווייניג בעלנים וואס קענען דעם ספר לערנען.
ווייל די שוועריגקייטן בלייבן באגלייטן אזא ספר אויך אין פאל עמיצער וויל עס איבערארבעטן און ארויסגעבן אויפסניי. אויך דעמאלט פאדערט זיך פונעם מוציא לאור צו דעשיפירירן דעם שווערן אינהאלט, וואס קאסט אין בעסטן פאל אסאך געלט און לאזט איבער אסאך פּלאץ פאר טעותים און זאצן וואס קענען פשוט נישט אויסגעליינט ווערן.
דער איינציגער מהלך ווען עמיצער האט געוואלט ארויסגעבן אזא ספר פלעגט זיין, איבערצוזעצן דעם גאנצן תוכן פון אנהייב. דאס איז א קאסטבארע אונטערנעמונג וואס נעמט אויף אסאך צייט, אבער קיין אנדערע ברירה איז נישט געווען. דערצו זענען מיטגעקומען אסאך טעותים, וואס מאכן זיך בהכרח יעדעס מאל וואס מענטשליכע הענט ווערן פארמישט.
דער בחור הזעצער פון היינט האט פּונקט ווי דעם בחור הזעצער אמאל מיטגעברענגט דעם שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין. אזוי ארום זענען אין די נייערע מהדורות פון אלטע ספרים אפטמאל צוגעקומען פרישע גרייזן, און דער מוציא לאור איז געבליבן מיט דער באין-ברירה'דיגער ברירה ווי צוגעבן פאר'ן שער בלאט דעם שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין התנצלות.
היינט זענען מיר עדות צו אַן אויפשטייג אין אזעלכע ספרים, וואס ווערן איבערגעדריקט מיט אזעלכע פייערליכע דעקלאראציעס ווי 'פנים חדשות באו לכאן' — אז די מהדורה איז פריי פון אלע פריערדיגע טעותים, און אויסער די שיינע, ליכטיגע אותיות לְמַעַן יָרוּץ קוֹרֵא בוֹ, איז דער עצם טעקסט באארבעט און אויסגערייניגט געווארן פון די פריערדיגע טעותי הדפוס.
יעדער ווייסט פון דעם דאזיגן שארפן שינוי לטובה אינעם עולם הספרים, אבער נישט אלע זענען באקאנט מיט דער מיטל וואס ווערט פאר דעם צוועק גענוצט. דער דאזיגער מיטל איז א געוויסע טעכנאלאגיע מיט'ן נאמען אָו-סי-אַר (OCR — Optimal Character Recognition).
אין פשוט'ע ווערטער, באשטייט די חכמה פון א קאמפּיוטער-פּראגראם, וועמען גרויסע תלמידי חכמים און ספרים-קענערס האבן אוועקגעזעצט ביים שטענדער לערנען אלטע ספרים פון פארעלטערע דפוסים. די פּראגראם האט זיך אזוי ארום אויסגעלערנט דערקענען די אפּגעטראגענע אותיות און סטיל דרוקעריי פון הונדערטער יארן צוריק.
דער ספר ווערט סקאַנירט דורך דער פּראגראם, וועלכע 'פארשטייט' די אותיות אויף אזוי ווייט אז זי קען איבערזאגן דעם טעקסט פונעם ספר מיט היינטצייטיגע, מאדערנע בוכשטאבן. ס'איז נישט ווי גלייך דער קאמפּיוטער וואלט געכאפּט א בילד פון יענעם עמוד און עס דאן אויסגעקלארט און אויסגעשארפט. מ'רעדט פון נעמען יעדן אות און איבערמאכן אין א נייעם לעבעדיגן 'פאָנט', וואס לאזט זיך נאך דעם טוישן און באארבעטן — ווי גלייך ס'וואלט יעצט צום ערשטן מאל אריינגעקלאפּט געווארן אין קאמפּיוטער.
דאס תועלת פון דעם סיסטעם, איז קודם כל צייט. וואס א מענטש, זאל שוין זיין א מומחה-שנעלער טייפּיסט, באווייזט אין א חודש קומט דער קאמפּיוטער מיט דער הילף פון דער פּראגראם אָן אין עטליכע טעג. שוין אפּגערעדט ווען עס האנדלט זיך אין א גרויסן פּראיעקט, וואס באשטייט פון מערערע ספרים.
דאס איז די סיבה פארוואס אזויפיל תורה-מכונים ווענדן זיך מיט זייערע אונטערנעמונגען צו 'תוצאות'. איין ביישפּיל דערפאר איז די וועלט-בארימטע תורה-פּראיעקט 'אַרטסקראָול מסורה', וואס ציילט זיך טאקע צווישן די קליענטן פון 'תוצאות', אינאיינעם מיט 'עוז והדר', 'מכון ירושלים', 'מכון המאור', און אזויפיל אנדערע.
אויך דער בארימטער ווירטואלער ספרים-שאנק 'אוצר החכמה' באנוצט זיך מיט דער טעכנאלאגיע, וואס העלפט איר בארייכערן די ספרים מיט אזעלכע מעגליכקייטן ווי זוכן אינעם טעקסט פון די ספרי קודש און נאך.
די דאזיגע רעוואלוציע האט זיך אנגעהויבן מיט א 'צופאל' — אויף וויפיל השגחה פרטית קען אזוי באצייכנט ווערן. דאס איז געווען מיט ארום צוואנציג יאר צוריק, ווען דער גרינדער און מנהל פונעם 'מכון תוצאות', הרב משה בראנדסדארפער שליט"א, האט זיך גענויטיגט אין געוויסע עמודים פון א ספר געבויט אויף דעם 'ספר המצוות' פון רבי סעדיה גאון. יענער ספר, וועלכער איז געדרוקט געווארן פאר דער לעצטער מלחמה, באשטייט פון דריי דיקע בענדער און פון דארט צוזאמשטעלן די נויטיגע חלקים איז געווען א גרויסע אונטערנעמונג.
הרב בראנדסדארפער האט געזוכט און גענישטערט צווישן מומחים און מוציאים לאור פאר א מהלך דאס דורכצופירן אויף א פּראקטישן אופן. פּראקטיש אין דעם פאל האט געמיינט סיי-וואס אויסער א קאסטבארן פּראיעקט וועט וועט זיך ציען אויף לאנגע חדשים.
דורכאויס זיינע זוכענישן, האט ר' משה זיך דערוואוסט וועגן דער טעכנאלאגיע וואס נישטערט און באארבעט טעקסטן. ער האט זיך דאן אריינגעלאזט אין דער סוגיא, וועלכן ער האט גרונטליך אפּגעלערנט אזוי גוט ווי איינעם פון די אזויפיל מקצועות התורה וואס ער האט געקענט. דאן האט ער זיך אוועקגעזעצט אויפבויען א פּראגראם געווידמעט פאר ספרי קודש.
די תוצאה פון יענעם איינמאליגן 'צופאל' איז געווען, אז ר' משה האט אויף דעם אופן, מיט דער פּראגראם וואס ער האט דעמאלט אוועקגעשטעלט, אפּגעדריקט יענעם נעמליכן ספר — וועלכער אונטער זיינע פאכמאנישע הענט מיט יענער טעכנאלאגישן חידוש געדאפלט געווארן אין זעקס בענדער.
דאס איז געווען די באשיידענע התחלה פון דעם היינטיגן ארומנעמיגן 'מכון תוצאות', מיט הונדערטער און הונדערטער ספרים וואס זי באארבעט און פארעפנטליכט יערליך. (אינעם לעצטן האלב-יאר אליין האט דער מכון שוין ארויסגעגעבן איבער 150 ספרים.)
'מכון תוצאות' האט זיך ממשיך געווען צו אנטוויקלען און איז אויסגעוואקסן אינעם ריז וואס ער איז היינט, מיט צענדליגער תלמידי חכמים וואס ארבעטן ענערגיש אין פארשידענע אפּטיילונגען וואס דעקן אלע חלקים פון ארויסגעבן ספרים.
דער שפּיץ חידוש פון 'מכון תוצאות' בלייבט אוודאי די חידוש'דיגע סקאניר-פּראגראם, וואס ווערט כסדר פארבעסערט און פארפּינקטליכט מיט אלץ ברייטערע און טיפערע מעגליכקייטן. די ארבעט ווערט אבער דערצו דורכגעפירט דורך תלמידי חכמים און גרויסע קענערס. יענע מומחים זיצן מיט דער פּראגראם און פארזיכערן קודם כל אז קיין נייע טעותים כאפּן זיך נישט אריין דורכ'ן קאמפּיוטעריזירטן בחור הזעצער, אבער דערצו רייניגן זיי אויס דעם טעקסט פון פריערדיגע טעותי הדפוס וואס האבן זיך אריינגעכאפּט אין מהדורות פון אמאל.
ווי פארשטענדליך קומען מיט אזא מכון אויך די געווענליכע באדינונגען, פון איבערקוקן און און מסדר זיין דעם תוכן פונעם ספר אויף א שיינעם מסודר'דיגן אופן, צושטעלן מראה מקומות, אהערשטעלן פרטית'דיגע מפתחות, און ווען נויטיג אויך תולדות און צוגאב-מאטעריאלן.
*
ווען הרב בראנדסדאפער האט מיט צוויי-צענדליג יאר צוריק זיך אוועקגעזעצט אויסארבעטן אזא פּראגראם, האט ער עס געטאן אלס חלק פון זיינע לימודים. ווייניג האט ער גע'חלומ'ט אז יענער פּראיעקט, וואס האט זיך געדארפט שליסן מיט'ן פארענדיגן יענעם ספר, וועט בלייבן לויפן און זיך אנטוויקלען אין דער ריזיגער אונטערנעמונג פון 'מכון תוצאות' וואס איז דערפון ארויסגעוואקסן.
זיך צו פארבינדן מיט 'תוצאות', רופט:
718-841-8535
אדער שיקט אן אימעיל:
הפוסט "מוציאים לאור מכל העולם פונים אלי לגלות כיצד עובדת תכנת הסריקה שלנו" הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>הפוסט מי תיקן את המחזור הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>דבר ידוע הוא כי את סדר התפילה תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה עוד בתחילת ימי בית שני, באותה התקופה נהגו לאומרה על פה, כמו הדרך שנהגו בזמנם אף בלימוד, כך שלא ערכו את התפילות בספר כתוב בפני עצמו.
הסידורים הראשונים שצורתם היא המוכרת לנו כיום הינם מתקופת הגאונים כאשר הסידור הראשון הידוע לנו הוא סידורו של רב נטרונאי גאון, סידור זה נכתב ונשלח עבור קהילת אליסאנו שבספרד (התשובות שיש בידנו מרב נטרונאי עוסקות בין היתר בשאלות של סדר התפילה שהוראה לקהילה זו), לאחר מכן הופיע סידורו של רב עמרם גאון שכיהן כראש ישיבת סורא, גם סידור זה נכתב עבור קהילה שהיתה בספרד, הפעם קהילת ברצלונה, סידור זה נשלח לקהילות רבות נוספות והוא למעשה מהווה את הבסיס לכך שישנו 'נוסח תפילה' מסודר.
כמו סידורים אלו ידועים גם סידור תפילה של רב סעדיה גאון, שממנו נותרו עותקים שונים שאוחדו לעותק אחד כך שהמהדורה שבידנו הינה שונה מהנוסח המקורי שהודפס בזמנו, וכן סידורו של הרמב"ם המופיע בסוף חלק אהבה מהי"ד החזקה להרמב"ם, נוסח זה התקבל בכל קהילות תימן והוא הנהוג אצליהם עד היום למעט קהילות השאמים מבני תימן שהחלו לנהוג כנוסח הספרדים לפני כשלוש מאות שנה לערך.
כמו כן ישנם סידורים ידועים מאשכנז כאשר המפורסם שבהם הוא 'מחזור ויטרי' לתלמידו של רש"י רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, מחזור זה הינו מלבד סידור אף ספר הלכתי מקיף ואחד הכתבים הגדולים שנותרו מבית מדרשו של רש"י, רבים ממנהגיו והלכותיו של רש"י ידועים לנו בזכות חיבור חשוב זה.
בזמנים שעברו הסידור היה משמש מלבד לנוסח התפילות עצמן אף לספר בו כתבו פסקי הלכות והנהגות, הסידורים שהוזכרו, סידורי הגאונים ומחזור ויטרי בין היתר, הם ידועים ומפורסמים בכך, אך אפילו אצל רבותינו האחרונים בתקופה מאוחררת יותר מצאנו זאת, הידועים מבניהם הם סידורו של ר' יעקב מליסא זצ"ל בעל נתיבות המשפט הנקרא 'דרך החיים' שאף זכה להערות על סדר הסידור מאת הגאון ר' עקיבא איגר זצ"ל וכן להשלמות דינים מאת הגאון ר' שלמה גאנצפריד זצ"ל בעל קיצור שולחן ערוך.
כמו כן ידועים סידוריו של הגאון ר' יהודה שמואל אשכנזי זצ"'ל הנקראים 'בית עובד' ו'בית מנוחה' שהרבו הפוסקים האחרונים להביאם בחיבוריהם ולפסוק כמותם באלו מקומן.
בתחילה הופיעו סידורים שכללו את התפילות למועדים שכן הן היו תדירות פחות ומשכך זכורות פחות בע"פ, אך עם הזמן התווספו תפילות נוספות עד לסידור בצורתו המוכרת לנו כיום שבה יש אף את תפילות החול והשבת מלבד שלושת הרגלים והמועדים.
עם השנים נוצרו נוסחי תפילה ייחודיים שהיו מקובלים בקהילות שונות ואף נשאו את שם הקהילות מהן הגיעו, הידועים לנו ביותר הם 'נוסח אשכנז', 'נוסח ספרד' ו'נוסח עדות מזרח-ק"ק ספרדים', אך למעשה קיימים נוסחים נוספים שונים שההבדלים בניהם מהותיים והם-פרובנס, איטליה, רומניה, מרוקו, צפו"א- מצרים הקדמון, פרס, סוריה (אר"צ-דמשק), מצרים הארוך ותימן הקדום. (על השתלשלות הנוסחים ותולדותיהן תוכלו לקרוא במאמרו המקיף של הרב אהרן גבאי, בירחון 'המעין' תמוז תשפ"ב).
ברבות השנים נעשה הסידור לספר הנפוץ ביותר מבין ספרי הקודש והודפסו ממנו אלפי מהדורות שונות בצורות שונות והוא נעשה לחלק מהותי ביותר ממדף הספרים היהודי.
אף אנו במכון, מכון תוצאות, זכינו להוציא כמה סידורי תפילה בניהם עתיד לצאת לאור בעז"ה יתברך בהוצאה מחודשת סידורו הנודע של הרה"ק ר ' אברהם שמשון בן רבינו בעל התולדות יעקב יוסף זצ"ל, זהו הסידור הראשון שנכתב שבו הוזכרו הנהגות מהבעל שם טוב זצ"ל והוא עדות מכלי ראשון להנהגות מופלגות ממנו.
מי ייתן ונזכה שתקובל תפילתנו ברצון לפני אבינו שבשמים
ונזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת
הפוסט מי תיקן את המחזור הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>הפוסט כשרבא הוציא את התלמידים לבין הזמנים הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>זה לא מכבר הסתיימו להם ימי בין הזמנים, נוהג זה של 'ימי פגרה' בסיומה של השנה הינו נוהג קדום, ישנם כמה מקורות קדומים יחסית שכבר הזכירו מנהג זה, ראשית יש להביא את דברי הגמרא (ברכות לה ע"ב) ששם נכתב כי רבא ביקש מתלמידיו שלא ייראו לפניו בימי תשרי וביומי דניסן 'כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא' ופירש רש"י 'ביומי ניסן-ימי הקציר' 'ביומי תשרי-דריכת הגתות והבדים' היינו שהיו ימים אלו ימים שהיו מכינים בהם מזון לשאר ימות השנה ורבא סבר כי חשוב שאדם יקדיש זמן לצורכי מזונותיו אף שאין הוא צריך להם עכשיו כדי שבהמשך השנה כשיצטרך יהיו מזונותיו מצויים לו ויוכל לעסוק בתורה בנחת, בחינת 'איזהו חכם הראוה את הנולד'
יומי דמפגרי בהו רבנן
המקור מאוחר יותר לימי בין הזמנים הדומה לבין הזמנים של ימינו נמצא בספר 'באר שבע' להגאון ר' יששכר בר איילנבורג (הודפס לראשונה בשנת ה'שע"ד, 1614 למניינם) שם כותב המחבר בהקדמה לספרו "לפני ולפנים ממחיצתי כי עין בעין ראיתי סייעתא דשמיא בכמה פנים שונים כאשר התחלתי ללמוד עם חברים מקשיבים לקולי מסכת הוריות ביומי דמפגרי בהו רבנן שקורין בארצינו בין הזמנים בלי שעלה על דעתי ולא על מחשבתי כלל לחבר שום דבר עליה רק להיות כי גרסה נפשי לתאבה להשלים מסכתא תחת בין הזמנים כדי שאוכל לשלם את נדרי אם יגמור ה' בעדי ללמוד כל ש"ס"
מקור נוסף, הידוע ומוכר לרבים, הינו דברי המהרש"א בחיבורו על מסכת שבת (דף קיט ע"ב) שם כתב בז"ל "ביטול תינוקות של בית רבן הוא מצוי בכל קהלה גם הבחורים מבטלין רוב הימים בבין הזמנים והולכים ברחובות בביטולים וטיולים", וב"ה בדורנו אנו תיקנו לשם כך תקנה ורואים ישיבות בין הזמנים רבות ואף סדרי לימוד בחלקי התורה שלא רגילים לעסוק בהן בתוך סדרי הישיבה, אכשר דורא וממי יתן שילך ויוסיף כוח התורה בדורנו.
אתתחילת זמן הראשון בשנה נהגו להתחיל בראש חודש, כבר בספר חסידים (מהדורת הרב מרגליות סי' נט עמוד קכ) נכתב כי את הזמן נהגו לפתוח בראשי חודשים לסימן טוב.
כמו כן, בספר הסמ"ק (סימן קלו) מוזכר גם כן כי תחילת הלימוד במסכתות המתינו אותה לראש חודש.
נברך כי זכות לימוד התורה של בני הישיבות תעמוד לכל עם ישראל למגן ולצינה ושמשמיים יתנו כי לימודים יהי בנחת ורווח שקט ושלווה ונזכה למאורות שיאירו את שמי עמינו באור התורה.
אמן
הפוסט כשרבא הוציא את התלמידים לבין הזמנים הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>הפוסט קבלת התורה על פי רבי עקיבא הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>אנו נמצאים זמן קצר קודם לחג מתן תורתנו, יום שבו נמסרה תורה לישראל, כידוע שני חלקים יש בתורה, תורה שבכתב ותורה שבע"פ, שניהם נמסרו ע"י משה רבינו והם כרוכים זה בזה, ידוע המעשה המובא בגמ' (מנחות כט ב) "אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני", הרי לפנינו שהיה משה רבינו היה מחשיב את ר' עקיבא ורצה שתינתן תורה על ידו אלא שהקב"ה ענהו שכך עלתה במחשבה לפניו,
גדולתו של ר' עקיבא כמוסר התורה הינה אף בתורה שבע"פ שהרי כידוע לאחר מיתת כ"ד אלף תלמידיו "היה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה" (יבמות סב ב) כך שאילולי היה ר' עקיבא מוסר עצמו להעמיד את חמשת תלמידיו היה נותר העולם שמם מתורה שבע"פ, כך שר' עקיבא הינו חוליה של זהב בשרשרת מסירת התורה.
אך מלבד זאת ישנו לר' עקיבא קשר נוסף וישיר לחג מתן תורתינו, שכן בספרים הק' איתא שרבי עקיבא הוא 'בחינת עצרת' (מחברת הקודש תחילת שער יציאת מצריים דף ס"ה טור ד') עיין שם בסוד הדברים.
אך אחר אשר ראינו כל זאת עולה השאלה מאליה, במה זכה ר' עקיבא לכל המעלות הנשגבות האלו? הרי רבים ועצומים היו שאר בני דורו התנאים הקדושים ולמה זה היתה מעלתו נשגבה כל כך?
תשובה לכך נוכל למצוא בדברי מדרש 'אלה אזכרה' (הנקרא גם 'מדרש עשרה הרוגי מלכות' ויש שנוהגים לקוראו בליל תשעה באב כשהם ישובין על הקרקע ונותנים ליבם על מקדש שחרב ועל קדושי ה' שמסרו נפשם על קידוש ה'), וכך מובא במדרש-
"ואחריו הוציאו את ר' אלעזר בן שמוע. אמרו עליו שאותו היום היה בן מאה וחמש שנים, ומקטנותו ועד סוף ימיו לא שמע אדם שהוציא תיפלות מפיו, ולא נתקוטט עם חבריו בין בדבור בין במעשה, והיה עניו ושפל רוח וישב בתענית שמונים שנה, ואותו היום שנהרג יום כפורים היה, ובאו תלמידיו לפניו ואמרו לו רבינו מה אתה רואה, אמר להם אני רואה את ר' יהודה בן בבא שמשיאים את מטתו ומטת ר"ע בן יוסף סמוכה אצלו, והם מתווכחים בדבר הלכה יחד זה עם זה, אמרו לו ומי הכריע ביניהם, אמר להם ר' ישמעאל כ"ג, אמרו לו מי מנצח, אמר להם ר"ע על שטרח בכל כחו בתורה, אמר להם בניי רואה אני עוד שנשמת כל צדיק וצדיק מטהרת את עצמה במי השלוח כדי ליכנס היום בטהרה בישיבה של מעלה לשמוע את דרשות ר"ע בן יוסף שידרש להם מענינו של יום. וכל מלאך ומלאך מביא קתדראות של זהב לכל צדיק וצדיק לישב עליו בטהרה. ציווה הקיסר להרגו, ויצאה בת קול ואומרת אשריך ר' אלעזר בן שמוע שהיית טהור ויצאה נשמתך בטהרה
רואים אנו כי גדולתו של רבי עקיבא בתורה לא הייתה אלא לפי "שטרח בה בכל כוחו", מה רבה היא מעלת עמל התורה
בספרי (פרשת וזאת הברכה) ישנן השוואות נוספות בין משה רבינו לר' עקיבא "ומשה בן מאה ועשרים שנה, זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים ואלו הם: משה, והלל הזקן, ורבן יוחנן בן זכאי, ורבי עקיבא. ורבי עקיבא היה רועה ארבעים שנה, למד תורה ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה"
דבר פלא נוסף המעיד על מעלתו של רבי עקיבא הוא מה שהביא השל"ה (פרשיות וישב מקץ ויגש תורה אור אות ז') שקיבל בענין זה סוד, שבאמת לא היו בעשרה הרוגי מלכות אלא תשעה מגולגלים, כי ראובן לא חטא, וכן יוסף ובנימין. והטעם שהיו עשרה, הוא משום שהם שיתפו השכינה עמהם כשעשו החרם, וכביכול הייתה השכינה עוזרת במעשה הזה. ונשמת רבי עקיבא סבלה במקום השכינה כביכול, ולכן נאמר עליו 'יצאה נשמתו באחד' (ברכות סא, ב), והיינו בשביל ה'אחד', ונראה שמקור דבריו מדברי מהרח"ו (שער הגלגולים פ"ז) בשם האר"י ז"ל.
דבר נוסף ונפלא מצינו בדברי רבינו צדוק הכהן זיע"א (פרי צדיק יתרו אות א') כי הטעם לכך שבגמ' עניין מתן תורה נסדר בפרק רבי עקיבא במסכת שבת הוא משום שלשבת יש לה שייכות למתן תורה 'ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל' כמבואר בגמ' (שבת פו ב) ונסדר דווקא בפרק רבי עקיבא משום שרבי עקיבא הוא שורש תורה שבע"פ ותורה שבכתב ושבע"פ אחד הם, ומשום כך הוזכר עניין מתן תורה דווקא במסכת שבת בפרק רבי עקיבא.
נמצאנו למדים כי מעלה נשגבה יכול אדם לסגל לעצמו אם יעסוק בתורה מתוך עמל ויגיעה בכל כוחו!
יה"ר שנזכה כולנו לעסוק בתורה לשמה מתוך עמל ויגיעה, אך עמל שאינו משבר את הגוף כבמלאכת כפיים אלא עמל המרומם את הנפש ומגביה את הגוף יחד איתה, אמן
בברכת חג שמח
מכון תוצאות
הפוסט קבלת התורה על פי רבי עקיבא הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>הפוסט 'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע' הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>תולדות הזוהר הקדוש
נמצאים אנו ממש ימים ספורים קודם לל"ג בעומר, יום הילולת התנא האלוקי הקדוש ר' שמעון בר יוחאי
גדלותו של רשב"י ידועה לכל, וכן מעלת ספרו הנודע הזוהר הק', ופעמים ונראה כי עיקר גדלותו של רשב"י היתה בנסתר שבתורה, אך אם נצא ונחשב נמצא כי רשב"י הינו בעל היקף שאין כדוגמתו בחלק הנגלה שבתורה, שכן מספר המימרות המובאות משמו בתלמוד הוא כ2522, והוא למעשה התנא שמוזכר בשמו מספר הפעמים הרבות ביותר, לשם השוואה, רבי עקיבא שהיה אף רבו של רשב"י ומגדולי התנאים מוזכר תקפ"ד פעמים (584), (כך הובא בספר נפלאות חדשות בשם ספר גליא רזיא).
למעשה, ספר הזוהר הקדוש לא נתגלה רק עד לפני מעט יותר מ800 שנה בסביבות שנת ה'קנ (סוף המאה ה-13 למניינם) את סיפור הגילוי של ספר הזוהר כתב החיד"א בשם הגדולים (מערכת ספרים, ערך זוהר) והרי המעשה:
ראיתי כתוב מהרב מהר"א רוויגו וז"ל: מצאתי בזהר כ"י ישן נושן אצל מורי מהר"ם זכות נר"ו. מצאתי כתוב באמת כי ראש המקובלים ר' נחוניא ן' הקנה והוא חיבר ס' הבהיר ואחריו רשב"י עשה ספר הזהר וחיבר בו כמה חבורים כמו התיקונים. וכשמת רשב"י ורבי אלעזר וכל הדור ההוא אבדה חכמת הקבלה. עד שהקרה ה' לפני מלך אחד ממלכי מזרח שצוה לחפור במקום אחד על עסקי ממון. ונמצא שם ארון אחד ובו ס' הזהר ושלח לחכמי אדום ולא ידעו ולא יבינו. שלח אחר היהודים באו אצלו וראו הספר וא"ל אדונינו המלך זה הספר עשאו חכם אחד והוא עמוק ואין אנו מבינים אותו. אמר ליה וכי אין יהודי בעולם שמבין אותו. אמר לו יש במדינת טוליטילה. והמלך שלח הספרים עם גבוריו לטוליטולא וכשראוהו חכמי טוליטילא שמחו בו שמחה גדולה ושלחו למלך מתנות רבות ומשם נתפרסמה הקבלה בישראל. ע"כ מצאתי כתוב מהרב הנז'.
גירסא נוספת מובאת גם כן אצל החיד"א והיא כך:
והרב יש"ר בספר מצרף לחכמה דף כ"ב כתב דשמע מפי מגידי אמת שבשנת ש"פ כשבזזו הספרדי' עיר הידילבירגה לקחו מהאקידימיי"א כמה אלפים ספרים וביניהם ספרי קדש על קלף ובכלל ס' הזהר על כל עשרים וארבע משא סבל ושולחו הספרים לחשמנים ודוכסים ע"ש.
הרי שתי גרסאות לפניכם ובכל אחת יש מעשה פלא.
עצם זה שמציאת החיבור הינה מאוחרת יחסית עוררה שאלות רבות בניהן השאלה 'האם ראו הראשונים שקדמו לתקופת פרסומו של ספר הזוהר את הספר?' שאלה זו הנה בעלת משמעות רבה, שכן ישנם מקומות רבים בהם מובא פסק הלכה בספר הזוהר הק', ואם נאמר שראו הפוסקים הראשונים את הזוהר ובכל זאת פעמים שלא פסקו כמוהו באי אלו מקומות יהיה הדבר להוכחה כי דעתם להלכה שלא כהזוהר בזה, אך אם לא ראו הם את דברי הזוהר יתכן יהיה לומר כפי שכתב הרמ"א (חו"מ סימן כ"ה סעיף ב) "אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר ונמצאו אחרים חולקים עליו אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים שאפשר שלא ידעו דברי הגאון ואי הוי שמיע להו הדרי בהו (מהרי"ק שורש צ"ו)"
ואם כן, שאלה זו חשובה היא ויש בה נפקא מינה אף לפסיקת הלכה למעשה, קצרה היריעה מלעסוק בכל הפוסקים הראשונים ולברר מי מהם ראה דברי הזוהר ומי לא, במקום זאת נבחר לעסוק בשאלה זו רק בנוגע לגדול הפוסקים, הידוע בכינויו 'הנשר הגדול' הלו הוא הרמב"ם ז"ל, הרבה האריכו בזה, האם ראה הרמב"ם את ספר הזוהר או לא, אך ישנה ראיה מופלאה אחת אשר לפיה יתכן שראה הרמב"ם את ספר הזוהר וראוי להעלותה על שולחן מלכים, הרמב"ם בהלכות חליצה ויבום (פ"ד ה"ו) כתב דלאחר החליצה תשליך היבמה החולצת את הנעל לארץ, ותמה על דבריו הטור (אה"ע סי' קסט) שאין דין זה מוזכר בש"ס וא"כ מנין להרמב"ם שכך על היבמה לעשות?
והנה הגר"א בהגהותיו ל'סדר חליצה' המופיע בסוף השו"ע אה"ע (סעי' נב ס"ק פב)
כתב שמקורו של דין זה הוא מהזוהר ריש פרשת חוקת, דשם יש טעם בדבר.
ואם כן, חזינן לכאורה כי ידע הרמב"ם דינים שאין להם מקור אחר מלבד בזוהר הק'!.
על ספר הזוהר, הן מחמת חשיבותו והן מחמת שדברים רבים שבו כתובים באופן שאינו מובן ללומד, נתחברו פירושים רבים וחשובים המאירים עיני הלומד בהם,
אצלנו במכון "תוצאות" זכינו גם כן לההדיר כמה וכמה מהפירושים על דברי הזוהר הק'
בניהם את ספר "אור החמה", אשר חיברו זקנו של החיד"א בעל החסד לאלפים ר' אברהם אזולאי
וכן את פירושו של הגר"א מתוך ספר 'אור יהל' הידוע בשם 'הדרת קודש" והוא "כולל ביאורים נפלאים על הזה"ק וההיכלות והרעיא מהימנא וגם על זהר חדש"
כמו כן זכינו להוציא לאור אף את פירושו לזהר של בעל היסוד ושורש העבודה הנקרא 'קרני אור'
ואךף את פירושו של המגיד מקוז'ניץ הנקרא 'נזר ישראל' אשר כפי שנכתב בעמוד השער של החיבור-
"לו חכמו ישכילו במאמריו הקדושים והנעימים, תבינו באחריתכם
מגיד מראשית הקדמת הזוהר עד סופה, כל תאות נפשיכם"
חיבורים אלו נוספו גם הם לספרייה הענפה והמכובדת שזכינו ויצאה לאור ע"י מכוננו מכון 'תוצאות'
"אשרי העם הם לומדיך, ואשרי העומדים על סודך"
מי יתן וזכותיה דבר יוחאי תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן
הפוסט 'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע' הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>הפוסט היסטוריה של הגדה הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>היסטוריה של הגדה
בעקבות ההגדה של פסח, למה משה רבינו אינו מוזכר בהגדה, כמה מהדורות יצאו עד היום ומהי ההגדה העתיקה בעולם
עומדים אנו זמן קצר קודם לחג הפסח, אחת המצוות המרכזיות ביותר בחג היא מצוות סיפור יציאת מצרים 'והגדת לבנך' וכל המרבה לספר הרי זה משובח.
במשך שנים רבות נכתבו פירושים רבים על ספרי היסוד ביהדות, תנ"ך, משנה, תלמוד בבלי וירושלמי מדרשים וכו'
אך מקובל לומר כי הספר שנכתבו עליו הפירושים הרבים ביותר הוא 'הגדה של פסח', ניתן כמובן לומר שהגורם לכך היא המצווה לעסוק בסיפור יציאת מצרים שהביא מחברים רבים להרחיב את היריעה עד כדי חיבור שלם על ההגדה
מגמה זו נמשכת עד היום, אל הספרייה הלאומית שבירושלים מגיעות בכל שנה כ50 (!) הגדות של פסח חדשות המעוטרות בפירושים שונים בכל דרכי הפרד"ס.
בנוסף, בספרייה ישנן כ10,000 מהדורות שונות של ההגדה שחלקן בני יותר מ600 שנה, והיקרה שבהן ששוויה 4 מליון ש"ח היא עותק יחיד בעולם של הגדה מ־1480, מוואדי אל־חגארה שבספרד. מדובר בהגדה המודפסת הראשונה, המתאפיינת באותיות מרובעות, לא מנוקדות. ההגדה, שהודפסה 12 שנה לפני גירוש היהודים מספרד, היא עדות מיוחדת לרמה הטכנולוגית הגבוהה של הדפוס בקרב יהודי ספרד. עם הגירוש לקחו איתם היהודים את הידע לארצות גלותם באירופה ובאזורי האימפריה העות'מאנית ובכלל זה לצפון אפריקה.
לכאורה, נדמה שההגדה היתה כאן מאז ומתמיד, אך למעשה, הנוסח הקדום ביותר של ההגדה כפי שהיא מוכרת לנו כיום מופיע בסידור הרב סעדיה גאון מהמאה ה-10. מאז (ואולי עוד לפני כן) נפתח מעין סכר אדיר ממדים, שכלל כמות אינסופית של הגדות לפסח – חלקן מאוירות וחלקן טקסטואליות בלבד.
אחת התמיהות הגדולות שיש בהגדה הינה השאלה למה לא מוזכר משה רבינו לכל אורך ההגדה? הרי משה הוא הנקרא 'מושיען של ישראל' ומן הראוי היה להזכיר שנס גאולתן של ישראל נעשה על ידו!
אמנם ישנו איזכור לשמה של משה שכן בתוך דברי רבי יוסי הגלילי במניין המכות שלקו המצריים מוזכר הפסוק 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו', אך גם איזכור זה יש שלא גרסו אותו, ובהגדה של הרס"ג וכן בנוסח ההגדה של הרמב"ם לא מופיע קטע זה כלל
יישוב נפלא לכך מובא בתוך הגדה של פסח של הרה"ג מנחם מנדל כשר ז"ל (בעמח"ס תורה שלימה הנודע), שם (עמ' 56) כותב הרב שדבר זה נעשה "ללמדך שכל השבח הזה על יציאת מצרים כלו לה' לבדו", כך היא ההסתכלות בנס יציאת מצרים, כל כולה קודש לה' על שבחר בנו לעם.
אף אנו במכון תוצאות זכינו להוציא לאור הגדה של פסח בעלת פירוש מיוחד על דרך הסוד ובמשנת החסידות, פירוש זה על ההגדה נקרא 'ספר זמנים' וחיברו 'מורינו רבי יעקב זללה" בהרב הגאון הקדוש החסיד מורינו רבי מרדכי יוסף זללה"ה מאזביצא, בעל מחבר ספר בית יעקב על התורה"
ספר זה כולל מאמרים נפלאים ודרושים יקרים על סדר חודש ניסן ודיניו וכולל ביאור ההגדה על פי נוסח האריז"ל, ואף הוא הצטרף לאוצר הספרים הנכבד שבהוצאת מכוננו 'מכון תוצאות'
שנזכה כולנו לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בביאת גואל צד במהרה בימינו אמן
בברכת פסח כשר ושמח
מכון תוצאות
הפוסט היסטוריה של הגדה הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>הפוסט הכריכה הראשונה בעולם הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>בכדי לגן על כריכות הבד העדינות והיקרות נהגו להוסיף עליהם עטיפות רכות ופשוטות, עטיפות אלו נועדו רק בכדי להגן על כריכת הבד הקשה, וכאשר היה מגיע הספר לחנות היו מורידים את עטיפת הנייר ומשליכים אותה.
כיוםהכריכות הנפוצות הם נייר כרומו (בדרך כלל מצופה למינציה) או דמוי עור המכונה סקאי. הדרך הנפוצה לכריכת ספרים היא לכרוך את פינות הכריכה בבד או עור ושאר הכריכה לקדוח את הספר 3/4 קדיחות, להעביר, להעביר בניהם חוט ולשים מעליהם נייר דבק חזק ומיוחד לספרים.
סידור התפילה העתיק בעולם הוא בן כ-1,200 שנה, ומונה כ-50 דפים הכתובים על גבי קלף עור בעברית עתיקה עם סימני ניקוד ותנועה בשפה הבבלית ונמצא עדיין בכריכה המקורית שלו.
על פי ההערכות, הספר נכתב סביב שנת ד' אלפים ת"ר, בתקופת גאוני בבל, את הסידור מייחסים לתקופה שבה חי הרב עמרם גאון, שנחשב למחבר אחד הסידורים הראשונים. הסידור העתיק נחלק לשלושה פרקים עיקריים, בהם חלקים מתוך תפילת שחרים לשבת, פיוטים והגדה לפסח.
במאמרים הבאים נדבר על סוגי הכריכה השונים והתפתחות העיצוב הגרפי וההטבעות בספרי הקודש.
הפוסט הכריכה הראשונה בעולם הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>הפוסט איך הזכרון שלנו עובד הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>׳מונח בקופסא' – אמר הגאון, היינו שתדע את המסכת בפי שיהודי יודע ׳אשרי׳, ישר והפוך.
ובכן, נודה ולא נבוש שאנחנו לא יודעים גם את ׳אשרי' ישר והפוך. נסו נא להגיד את ׳אשרי' הפוך, כלומר: הללוי-ה עולם ועד מעתה י-ה נברך ואנחנו – וכו׳. דומני שאף אחד לא ישרוד מעבר לפסוק הראשון. או נשאל כך: מהי המילה השלישית בפסוק העשירי? מישהו יודע לומר זאת על פה כאן ועכשיו? – מסתבר שלא.
הסיבה לכך היא שזכרונו של האדם בנוי בדרך כלל בצורה אסוציאטיבית, דבר מביא דבר, וכך אורג הזיכרון את היריעה.
זיכרון מהסוג המתואר בסיפור דלעיל, נמצא על פי רוב רק אצל אנשים חריגים בגאונותם שזיכרונם אינו פועל על פי הגיון והקשרים שגוררים זכרונות נוספים – הוא זיכרון של סורק, זיכרון צילומי, זיכרון של מחשב – והאדם אינו מחשב.
בדיוק בנקודה זו בא המחשב לעזרתנו, ומעניק לנו את ה"זיכרון" החסר לנו. למחשב כמובן אין שום בעיה לסרוק טקסטים עצומים בשנייה אחת, ולדלות מתוכם בדיוק כמה פעמים כתובים שמותיהם של אביי ורבא בכל ספר שתרצה, כמה פעמים מופיעים בש"ס רבינא ורב אשי אחד ליד השני – וכמה לחוד, או כל שאלה שתעלה על הדעת.
הפוסט איך הזכרון שלנו עובד הופיע לראשונה ב-מכון תוצאות - סריקת OCR מקצועית.
]]>