קבלת התורה על פי רבי עקיבא

מה בין רבי עקיבא למתן תורה, למה זכה דווקא רבי עקיבא להקים את עולם התורה ולהעביר את מסורת התורה שבעל פה, מאמר מרתק לחג השבועות

אנו נמצאים זמן קצר קודם לחג מתן תורתנו, יום שבו נמסרה תורה לישראל, כידוע שני חלקים יש בתורה, תורה שבכתב ותורה שבע"פ, שניהם נמסרו ע"י משה רבינו והם כרוכים זה בזה, ידוע המעשה המובא בגמ' (מנחות כט ב)  "אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני", הרי לפנינו שהיה משה רבינו היה מחשיב את ר' עקיבא ורצה שתינתן תורה על ידו אלא שהקב"ה ענהו שכך עלתה במחשבה לפניו,

 גדולתו של ר' עקיבא כמוסר התורה הינה אף בתורה שבע"פ שהרי כידוע לאחר מיתת כ"ד אלף תלמידיו "היה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה" (יבמות סב ב) כך שאילולי היה ר' עקיבא מוסר עצמו להעמיד את חמשת תלמידיו היה נותר העולם שמם מתורה שבע"פ, כך שר' עקיבא הינו חוליה של זהב בשרשרת מסירת התורה.

אך מלבד זאת ישנו לר' עקיבא קשר נוסף וישיר לחג מתן תורתינו, שכן בספרים הק' איתא שרבי עקיבא הוא 'בחינת עצרת' (מחברת הקודש תחילת שער יציאת מצריים דף ס"ה טור ד') עיין שם בסוד הדברים.

אך אחר אשר ראינו כל זאת עולה השאלה מאליה, במה זכה ר' עקיבא לכל המעלות הנשגבות האלו? הרי רבים ועצומים היו שאר בני דורו התנאים הקדושים ולמה זה היתה מעלתו נשגבה כל כך?

תשובה לכך נוכל למצוא בדברי מדרש 'אלה אזכרה' (הנקרא גם 'מדרש עשרה הרוגי מלכות' ויש שנוהגים לקוראו בליל תשעה באב כשהם ישובין על הקרקע ונותנים ליבם על מקדש שחרב ועל קדושי ה' שמסרו נפשם על קידוש ה'), וכך מובא במדרש-

"ואחריו הוציאו את ר' אלעזר בן שמוע. אמרו עליו שאותו היום היה בן מאה וחמש שנים, ומקטנותו ועד סוף ימיו לא שמע אדם שהוציא תיפלות מפיו, ולא נתקוטט עם חבריו בין בדבור בין במעשה, והיה עניו ושפל רוח וישב בתענית שמונים שנה, ואותו היום שנהרג יום כפורים היה, ובאו תלמידיו לפניו ואמרו לו רבינו מה אתה רואה, אמר להם אני רואה את ר' יהודה בן בבא שמשיאים את מטתו ומטת ר"ע בן יוסף סמוכה אצלו, והם מתווכחים בדבר הלכה יחד זה עם זה, אמרו לו ומי הכריע ביניהם, אמר להם ר' ישמעאל כ"ג, אמרו לו מי מנצח, אמר להם ר"ע על שטרח בכל כחו בתורה, אמר להם בניי רואה אני עוד שנשמת כל צדיק וצדיק מטהרת את עצמה במי השלוח כדי ליכנס היום בטהרה בישיבה של מעלה לשמוע את דרשות ר"ע בן יוסף שידרש להם מענינו של יום. וכל מלאך ומלאך מביא קתדראות של זהב לכל צדיק וצדיק לישב עליו בטהרה. ציווה הקיסר להרגו, ויצאה בת קול ואומרת אשריך ר' אלעזר בן שמוע שהיית טהור ויצאה נשמתך בטהרה

רואים אנו כי גדולתו של רבי עקיבא בתורה לא הייתה אלא לפי "שטרח בה בכל כוחו", מה רבה היא מעלת עמל התורה

בספרי (פרשת וזאת הברכה) ישנן השוואות נוספות בין משה רבינו לר' עקיבא "ומשה בן מאה ועשרים שנה, זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים ואלו הם: משה, והלל הזקן, ורבן יוחנן בן זכאי, ורבי עקיבא. ורבי עקיבא היה רועה ארבעים שנה, למד תורה ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה"

דבר פלא נוסף המעיד על מעלתו של רבי עקיבא הוא מה שהביא השל"ה (פרשיות וישב מקץ ויגש תורה אור אות ז') שקיבל בענין זה סוד, שבאמת לא היו בעשרה הרוגי מלכות אלא תשעה מגולגלים, כי ראובן לא חטא, וכן יוסף ובנימין. והטעם שהיו עשרה, הוא משום שהם שיתפו השכינה עמהם כשעשו החרם, וכביכול הייתה השכינה עוזרת במעשה הזה. ונשמת רבי עקיבא סבלה במקום השכינה כביכול, ולכן נאמר עליו 'יצאה נשמתו באחד' (ברכות סא, ב), והיינו בשביל ה'אחד', ונראה שמקור דבריו מדברי מהרח"ו (שער הגלגולים פ"ז) בשם האר"י ז"ל.

דבר נוסף ונפלא מצינו בדברי רבינו צדוק הכהן זיע"א (פרי צדיק יתרו אות א') כי הטעם לכך שבגמ' עניין מתן תורה נסדר בפרק רבי עקיבא במסכת שבת הוא משום שלשבת יש לה שייכות למתן תורה 'ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל' כמבואר בגמ' (שבת פו ב) ונסדר דווקא בפרק רבי עקיבא משום שרבי עקיבא הוא שורש תורה שבע"פ ותורה שבכתב ושבע"פ אחד הם, ומשום כך הוזכר עניין מתן תורה דווקא במסכת שבת בפרק רבי עקיבא.

נמצאנו למדים כי מעלה נשגבה יכול אדם לסגל לעצמו אם יעסוק בתורה מתוך עמל ויגיעה בכל כוחו!

יה"ר שנזכה כולנו לעסוק בתורה לשמה מתוך עמל ויגיעה, אך עמל שאינו משבר את הגוף כבמלאכת כפיים אלא עמל המרומם את הנפש ומגביה את הגוף יחד איתה, אמן

בברכת חג שמח

מכון תוצאות

רגע, עשית סריקה מהירה...

רוצה להוציא גם את הספר שלך לאור?

יש לנו מתנה בשבילך!
15% הנחה על סריקה חכמה שתחסוך לך את ההקלדה וההגהה.