מסע אל מסתורי המאגרים התורניים – פרק ב'

מסע אל מסתורי המאגרים התורניים – פרק ב'

במאמר הקודם דברנו על המהפכה שההתפתחות הטכנולוגית הביאה לאוצר הספרים היהודי, ועל ההבדלים בין המוח שלנו למוח של המחשב…

להלן תקבלו קצת יותר מושג לגבי התוכנות, או 'הספריות׳ הגדולות המובילות היום את עולם הספרים הממוחשב, ביניהן: פרוייקט השו"ת שבחסות אוני' בר-אילן, התקליטור התורני [המכונה גם ה׳אוצר׳ DBS], תוכנת הכתר שגם היא בחסות אוני בר-אילן, ולבסוף אוצר החכמה ואוצרות התורה שהם מאגרי ספרים סרוקים. אין זו הרשימה המלאה, אבל אלו החשובים והגדולים שקיימים בשוק.

פרוייקט השו"ת – והתקליטור התורני

שתי תוכנות אלו הן הגדולות והמקיפות ביותר בתחום מאגר הספרים המוקלדים. ׳פרוייקט השו"ת׳ או 'רספונסה' כפי שהיא נקראת בלועזית היא תוכנה שקיימת כבר כארבעים שנה (!) עוד מתקופות שהמחשב הביתי לא היה קיים כלל. התוכנה הלכה והשתכללה במשך השנים, נוספו ספרים, הגרסאות לסוגיהן מופיעות בשתי צורות. הגרסא הרגילה, וגרסת פלוס – המכילה גם את האנציקלופדיה התורנית.

התקליטור התורני – גם היא תוכנה ותיקה למדי, אם כי צעירה בהרבה מפרוייקט השו"ת. גם היא עברה עדכונים במשך השנים.

הדבר הראשון שכדאי לתת עליו את הדעת הוא הקומפקטיות המדהימה שיש לחומר מוקלד. ארון ספרים סטנדרטי בבית תורני תופס בדרך כלל לפחות את אחד מקירות הסלון, והוא מכיל לרוב את ספרי היסוד של היהדות שהם תורה, משניות, תלמוד בבלי, רמב"ם, טור ושלחן ערוך. ספרי ראשונים על הש"ס, ספרי מחשבה, ועוד ועוד, כפי ההתמחות או אהבת הספרים של האיש.

תלמוד בבלי לבד תופס מדף שלם. כך גם עם טור ושלחן ערוך. ואם מדובר בהוצאה מיוחסת כגון אלו של מכון ירושלים, או סדרות הראשונים על הש"ס של מוסד הרב קוק – אזי השטח מכפיל ומשלש את עצמו, והנה כל זה

ועוד מאות מאות ספרים – נכנסים בשטח של תקליטור אחד שאינו תופס מקום כלל! ואין ספרים אבודים או קרועים, אין ניקוי בערב פסח, אין מצב של 'באיזה מדף עומד ספר פלוני׳.

על שני הדברים בסיסיים עומד כל מאגר ספרים אלקטרוני. ראשית, האפשרות לעיון בספר כל שהוא מתוך המאגר. לשם כך צריך קטלוג טוב שיעזור למעיין למצוא את מבוקשו בקלות. שנית, האפשרות למצוא על ידי חיפוש כל מלה או אות כלשהי מתוך המאגר המוקלד. החל בחיפושים פשוטים, וכלה בחיפושים מורכבים מאוד. הבה נראה איך מתמודדות שתי התוכנות עם האתגרים האלו.

הקטלוג של פרוייקט השו"ת פורס בפנינו עשרים וששה מאגרים ראשיים, כגון: תנ"ך, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה, תוספתא, וכן הלאה. מאגרים אלו מתפצלים לתת מאגרים מפורטים יותר ויותר. לא נלאה את הקורא בפירוט הענפים ותת הענפים, אבל מדובר במאות ספרים שבגדלם ׳הטבעי' ממלאים לפחות את ארבעת קירותיו של סלון מכובד – אם לא יותר.

כשפתחתי בפעם הראשונה את התוכנה וניסיתי להסתכל בדף גמרא – הייתי מאוכזב קשות. במקום דף הגמרא החביב והמוכר עם רש"י בצד האחד ותוספות בצידו השני, וסביבו הערות ׳מסורת הש"ס' והנלווים – קיבלתי מין טקסט קר, זר ומנוכר, עם סימני + מעצבנים לפני ואחרי כל מראה מקום. בקיצור, הקשר בין זה לבין דף גמרא היה נראה מקרי בלבד.

כיום, לאחר שנות שימוש רבות ואינטנסיביות בתוכנה אפשר לסכם ולומר שאכן 'דף היומי' או לימוד רציף – נוח יותר לעשות מתוך הספר האהוב והחמים, שתמיד נותן הרגשה טובה יותר ממסך של מחשב. אבל בכל הקשור לחיפוש, לעיון קצר בספר, ולעוד הרבה דברים – אי אפשר להשוות כלל.

ניקח לדוגמא לומד העסוק בסוגיא ורוצה לראות את דברי הרמב"ם או השולחן ערוך עליה, הוא מביט ב׳עין משפט׳ והולך לארון הספרים לחפש את מבוקשו. שם מפנים אותו מפרשי הרמב"ם לעוד ספרים, הוא הולך ופותח גם

אותם, וכן הלאה, וכך מתגבהת והולכת לה ערימת הספרים. וזה הכול בתנאי שהספרים נמצאים בארון. בישיבה או ב׳כולל׳ יש סיכויים טובים לכך שספר זה או אחר נמצאים כרגע בשימוש.

בדף גמרא שנמצא בתוכנת פרוייקט השו"ת אין צורך אפילו להביט ב׳עין משפט׳. ׳קישור על' (היפר לינק) מעביר את הלומד היישר לדברי הרמב"ם או טור ושולחן ערוך, או לסוגיות הגמרא האחרות העוסקות בנושא, ולחיצת מקש אחת נותנת ללומד רשימה של ספרי ראשונים ואחרונים רבים על סדר הדף. כך בגמרא, כך בתנ"ך או במדרשים ובעוד הרבה ספרים.

להכיר כל ספר

נקודה חשובה נוספת הקיימת בפרוייקט השו"ת, היא הביוגרפיה. בשונה מספר רגיל שיש בו עמוד שער הנותן איזה שהוא רקע על הספר ומחברו, הרי שבספר מוקלד אין דואגים להקליד את דף השער. ולפיכך אם אין אנו מכירים את הספר – אי אפשר לדעת מי המחבר, דבר המפריע במיוחד במאגרי חיפוש שמסוגלים להעלות עשרות ספרים שבהם נכתבה המלה המסויימת שחיפשנו, ואנו לא נדע מה נעשה. לשם כך באה האפשרות ׳ביוגרפיה', כשטקסט של ספר כלשהו פתוח לפנינו,

וזהו רק 'מקצת שבחו'. לא נגענו במפתח הנושאים, בו אפשר לקבל מראי מקומות בספרים שאינם נמצאים בתוך המאגר, וכנ"ל ביחס למפתח למאמרים בכתבי עת תורניים, או האפשרות שנוספה בגרסה 14 ואילך להוסיף הערות אישיות על הספרים המוקלדים, ועוד כל מיני 'צימוקים' כגון אפשרות למצוא פסוק המכיל את הגימטריא של השם, דילוגי אותיות בתורה, מילון, לוח שנה, ועוד ועוד.

במאמר הבא נסקור את השינוי הגדול ובהתפתחות של סריקת אוצר הספרים היהודי.

רגע, עשית סריקה מהירה...

רוצה להוציא גם את הספר שלך לאור?

יש לנו מתנה בשבילך!
15% הנחה על סריקה חכמה שתחסוך לך את ההקלדה וההגהה.