מי תיקן את המחזור

דבר ידוע הוא כי את סדר התפילה תיקנו לנו אנשי כנסת הגדולה עוד בתחילת ימי בית שני, באותה התקופה נהגו לאומרה על פה, כמו הדרך שנהגו בזמנם אף בלימוד, כך שלא ערכו את התפילות בספר כתוב בפני עצמו.
הסידורים הראשונים שצורתם היא המוכרת לנו כיום הינם מתקופת הגאונים כאשר הסידור הראשון הידוע לנו הוא סידורו של רב נטרונאי גאון, סידור זה נכתב ונשלח עבור קהילת אליסאנו שבספרד (התשובות שיש בידנו מרב נטרונאי עוסקות בין היתר בשאלות של סדר התפילה שהוראה לקהילה זו), לאחר מכן הופיע סידורו של רב עמרם גאון שכיהן כראש ישיבת סורא, גם סידור זה נכתב עבור קהילה שהיתה בספרד, הפעם קהילת ברצלונה, סידור זה נשלח לקהילות רבות נוספות והוא למעשה מהווה את הבסיס לכך שישנו 'נוסח תפילה' מסודר.
כמו סידורים אלו ידועים גם סידור תפילה של רב סעדיה גאון, שממנו נותרו עותקים שונים שאוחדו לעותק אחד כך שהמהדורה שבידנו הינה שונה מהנוסח המקורי שהודפס בזמנו, וכן סידורו של הרמב"ם המופיע בסוף חלק אהבה מהי"ד החזקה להרמב"ם, נוסח זה התקבל בכל קהילות תימן והוא הנהוג אצליהם עד היום למעט קהילות השאמים מבני תימן שהחלו לנהוג כנוסח הספרדים לפני כשלוש מאות שנה לערך.
כמו כן ישנם סידורים ידועים מאשכנז כאשר המפורסם שבהם הוא 'מחזור ויטרי' לתלמידו של רש"י רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, מחזור זה הינו מלבד סידור אף ספר הלכתי מקיף ואחד הכתבים הגדולים שנותרו מבית מדרשו של רש"י, רבים ממנהגיו והלכותיו של רש"י ידועים לנו בזכות חיבור חשוב זה.
בזמנים שעברו הסידור היה משמש מלבד לנוסח התפילות עצמן אף לספר בו כתבו פסקי הלכות והנהגות, הסידורים שהוזכרו, סידורי הגאונים ומחזור ויטרי בין היתר, הם ידועים ומפורסמים בכך, אך אפילו אצל רבותינו האחרונים בתקופה מאוחררת יותר מצאנו זאת, הידועים מבניהם הם סידורו של ר' יעקב מליסא זצ"ל בעל נתיבות המשפט הנקרא 'דרך החיים' שאף זכה להערות על סדר הסידור מאת הגאון ר' עקיבא איגר זצ"ל וכן להשלמות דינים מאת הגאון ר' שלמה גאנצפריד זצ"ל בעל קיצור שולחן ערוך.
כמו כן ידועים סידוריו של הגאון ר' יהודה שמואל אשכנזי זצ"'ל הנקראים 'בית עובד' ו'בית מנוחה' שהרבו הפוסקים האחרונים להביאם בחיבוריהם ולפסוק כמותם באלו מקומן.
בתחילה הופיעו סידורים שכללו את התפילות למועדים שכן הן היו תדירות פחות ומשכך זכורות פחות בע"פ, אך עם הזמן התווספו תפילות נוספות עד לסידור בצורתו המוכרת לנו כיום שבה יש אף את תפילות החול והשבת מלבד שלושת הרגלים והמועדים.
עם השנים נוצרו נוסחי תפילה ייחודיים שהיו מקובלים בקהילות שונות ואף נשאו את שם הקהילות מהן הגיעו, הידועים לנו ביותר הם 'נוסח אשכנז', 'נוסח ספרד' ו'נוסח עדות מזרח-ק"ק ספרדים', אך למעשה קיימים נוסחים נוספים שונים שההבדלים בניהם מהותיים והם-פרובנס, איטליה, רומניה, מרוקו, צפו"א- מצרים הקדמון, פרס, סוריה (אר"צ-דמשק), מצרים הארוך ותימן הקדום. (על השתלשלות הנוסחים ותולדותיהן תוכלו לקרוא במאמרו המקיף של הרב אהרן גבאי, בירחון 'המעין' תמוז תשפ"ב).
ברבות השנים נעשה הסידור לספר הנפוץ ביותר מבין ספרי הקודש והודפסו ממנו אלפי מהדורות שונות בצורות שונות והוא נעשה לחלק מהותי ביותר ממדף הספרים היהודי.
אף אנו במכון, מכון תוצאות, זכינו להוציא כמה סידורי תפילה בניהם עתיד לצאת לאור בעז"ה יתברך בהוצאה מחודשת סידורו הנודע של הרה"ק ר ' אברהם שמשון בן רבינו בעל התולדות יעקב יוסף זצ"ל, זהו הסידור הראשון שנכתב שבו הוזכרו הנהגות מהבעל שם טוב זצ"ל והוא עדות מכלי ראשון להנהגות מופלגות ממנו.

מי ייתן ונזכה שתקובל תפילתנו ברצון לפני אבינו שבשמים
ונזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת

רגע, עשית סריקה מהירה...

רוצה להוציא גם את הספר שלך לאור?

יש לנו מתנה בשבילך!
15% הנחה על סריקה חכמה שתחסוך לך את ההקלדה וההגהה.