אחת השגיאות הנפוצות אצל מעתיקי ספרים בעבר ואצל קלדנים בהווה היא 'טעות הדומות'. טעות זאת מתרחשת כאשר נעשית העתקה של טקסט ממקור אחד למשנהו, בעקבות הטעות המעתיק יכול להשמיט בטעות אות אחת משתי אותיות הדומות זו לזו או במילים הזהות או דומות זו לזו, כך ופעמים אף יושמט קטע שלם בעקבות דילוג ממילה מסויימת בשורה אחת למילה הדומה לה בשורה הבאה, דוגמא לכך ניתן לראות בתוספות שאנץ עמ"ס מכות (ד:) שם מופיע בדפוסים החדשים הקטע הבא:
"ההוא מיבעי ליה לאזהרה לעדים זוממים והו"ל לאו הניתק לאזהרת מיתת ב"ד דכיון דהכא ליכא מיתת ב"ד לוקין שפיר על הזמתן דגלי לן קרא מוהצדיקו את הצדיק דלוקין כדאיתא לעיל בפרקין".
כל הקורא קטע זה שבתוס' שאנץ משתומם: הרי בתחילת הדברים כתבו התוס' כי הוי לי לאו הניתק לאזהרת מיתת בי"ד, אך מיד לאחר מכן כותבים תוס' "דהכא ליכא מיתת בי"ד", אם כן, לאו זה ניתן לאזהרת בי"ד או לא? אלא שמדובר ב'טעות הדומות' כפי שהזכרנו, מילים כפולות שהטעו את המעתיק, וכך מופיע הקטע במהדורות מתוקנות:
"ההוא מיבעי ליה לאזהרה לעדים זוממים. [אין לפרש כדמשמע לפום ריהטא ההוא מבעי ליה לאזהרה לעדים זוממים] והו"ל לאו הניתק לאזהרת מיתת ב"ד דכיון דהכא ליכא מיתת ב"ד לוקין שפיר על הזמתן דגלי לן קרא מוהצדיקו את הצדיק דלוקין כדאיתא לעיל בפרקין".
ועכשיו אכן ניתן לראות כי דברי התוספות מבוארים כל צורכם.
