רצה הקב"ה לזכות את ישראל ולפיכך הרבה להם תורה ומצוות, הרבה מצוות להם לישראל אך ישנן מצוות שחביבותן נודעת בשער בת רבים, אחת מהן היא מצוות משלוח המנות בחג הפורים.
מקורה של מצווה זו מן הפסוק "עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת–עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב; וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ", ובגמ' (מגילה ז ע"א) נכתב כי 'תני רב יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד' וכך נפסק בשו"ע (אוה"ח סי' תרצה ס"ד). כמה וכמה טעמים הובאו לקיום מצווה זו, הטעם הפשוט מופיע בב"ח (שם) והוא 'משום שיהא שמח ושש עם אוהביו וריעיו, להשכין בניהם אהבה ואחוה ורעות', טעם נוסף הידוע גם הוא מובא בשו"ת תרומת הדשן (סימן קיא) שהוא 'כדי שיהיה לכל אחד ואחד סיפק בידו לקיים סעודת הפורים כדינא'. הסבר נוסף מובא בביאורו הנפלא של מורינו הגר"א למגילה (פ"ג פס' יט) ובו נכתב כי המן גזר ד' גזירות על ישראל א.להשמיד ב.להרוג ג.ולאבד ד.ושללם לבוז, וכנגד זה תקנו ארבעה דברים א.שמחה ב.משתה ג.יום טוב ד.משלוח מנות.
בחלוף העיתים, פעמים שמחמת עוני ומצוק ופעמים מחמת סיבות אחרות, נשאלו הפוסקים האם ניתן יהיה לצאת ידי חובה במשלוח דברים שאינם מאכל או משקה, דוגמא לכך ניתן לראות בשו"ת תרומת הדשן (שם) שם נשאל 'בני אדם השולחים לחבריהם בפורים חלוקים וסדינים וכה"ג, יוצאים ידי משלוח מנות או לאו', ועל כך השיב בשלילה ובין הנימוקים כתב כי אין לצאת אלא במאכל ומשתה לפי 'דלא אשכחן בשום מקום דמיקרי מנות אלא מידי דמיכלי או דמשתי'.
כנגד זה מצינו את פסקו של בעל ההלכות קטנות (ח"ב סי' קסג) שכתב 'השולח כסות וכלים למנות, אם יוכל המקבל למכרם מיד ולקנות בדמיהם צרכי סעודה מהני' והביא שם מקור לדבריו אלו מהגמרא בנדרים.
אך כאמור, פעמים ולא היה סיפק ביד אבותינו לקיים מצווה זו מחמת שלא היתה פרוטה מצוייה בכיסם, ובכדי לזכות ולקיים מצווה חביבה זו בכל זאת ניסו לקיימה בדבר אשר היה ברשותם בכל עת, לימוד התורה. וכך מצינו להרמ"א שכתב בחיבורו הנודע על המגילה 'מחיר יין' שאותו שולח הוא 'בימי הפורים למנה לאבי ישראל', הסבר לכך ניתן לראות במה שכתב בהקדמה ש"בשנת שט״ז גלו מעירם והיו גרים בארץ אחרת, בעיר שידלו״ב, מקום אשראין תאנה וגפן, וכמעט מים אין לשתות כי אם בתחבולה, עיר אשר במסכנות תאכל בה לחם ,ועץ אין בה להסכן בו, ולא יכולנו לקיים ימי הפורים במשתה ושמחה, להסיר יגון ואנחה ,אמרתי אקומה ואשמח במפעלי, אף חכמתי עמדה לי, כי (תהלים יט. ט) פקודי ה׳ ישרים משמחי לב. ולקחתי תחת לשוני דבש וחלב, ונתתי לבי לתור ולדרוש כוונת המגילה, הנמשל בדבריה ופירוש כל מלה ומלה, ובדקתי בה עד מקום שידי מגעת וכו', ושמתי הדברים בספר בכתיבתי ,להיות שמור לי לעת זקנתי", אם כן רואים אנו כי העוני לא הותיר לרבינו הרמ"א דבר לקיים בו המצווה מלבד חידושי תורתו.
חיבור נוסף שנתחבר כולו בכדי לקיים בו מצוות משלוח המנות הוא ספר 'מנות הלוי' לרבי שלמה אלקבץ אותו חיבר בכדי לשולחו לחמיו כפי שכתב בהקדמה כי 'חברתיו יסדתיו אף עשיתיו וכו' יובל שי לכבוד יקר תפארת חותני וכו' ובעד השלח אשר ישלחו הבחורים ביום הפורים שלחתי ביאור זה שלוח אליו ואקרא שמו מנות הלוי"
ואנו, שב"ה זכינו ויד כל אחד משגת לקיים בהידור במאכל ומשקה מצוונ חשובה ויקרה זו לא נותר לנו אלא לצרף הספרים משלוח בכדי לעטרו בכתרה של תורה, ומשום כך יש ששולחים בנוסף למשלוח ספר מכובד ונאה.
ולסיום נאמר כי מגילת אסתר היא מבין הספרים שזכו לפירושים רבים ביותר ובכל שנה ושנה זוכים לתוספת מרובה ביציאתם של ספרים נפלאים המלאים חידושים ודרושים ביאורים ופירושים. ובמסגרת מכוננו, מכון תוצאות, זכינו להוציא עד כה כמה פירושים על המגילה, בין הפירושים בולט לו פירוש שהיה בכתב יד קדמון לא זכה לפיענוח עד לזמננו, חיבור זה הוא פירוש למגילה מאת ר' יוסף וירגא ב"ר שלמה זלה"ה בנו של ר' שלמה וירגא זלה"ה מחבר ספר שבט יהודה על הגזירות שהיו נחלת ישראל בכל הדורות. על חיבור זה טרחו המפענחים במחלקת פיענוח כתבי ידות שבמכון עד שזכינו לסיים הפיענוח בשלימות ב"ה.
מי יתן ונזכה כולנו לשפע ברכת ה' ותהיה השמחה שורה תמיד בבתי עמינו
הן בפורים והן בכל השנה כולה
בברכת פורים שמח
מכון תוצאות
