תולדות הזוהר הקדוש

נמצאים אנו ממש ימים ספורים קודם לל"ג בעומר, יום הילולת התנא האלוקי הקדוש ר' שמעון בר יוחאי

גדלותו של רשב"י ידועה לכל, וכן מעלת ספרו הנודע הזוהר הק', ופעמים ונראה כי עיקר גדלותו של רשב"י היתה בנסתר שבתורה, אך אם נצא ונחשב נמצא כי רשב"י הינו בעל היקף שאין כדוגמתו בחלק הנגלה שבתורה, שכן מספר המימרות המובאות משמו בתלמוד הוא כ2522, והוא למעשה התנא שמוזכר בשמו מספר הפעמים הרבות ביותר, לשם השוואה, רבי עקיבא שהיה אף רבו של רשב"י ומגדולי התנאים מוזכר תקפ"ד פעמים (584), (כך הובא בספר נפלאות חדשות בשם ספר גליא רזיא).

למעשה, ספר הזוהר הקדוש לא נתגלה רק עד לפני מעט יותר מ800 שנה בסביבות שנת ה'קנ (סוף המאה ה-13 למניינם) את סיפור הגילוי של ספר הזוהר כתב החיד"א בשם הגדולים (מערכת ספרים, ערך זוהר) והרי המעשה:

 ראיתי כתוב מהרב מהר"א רוויגו‏ וז"ל: מצאתי בזהר כ"י ישן נושן אצל מורי מהר"ם זכות‏ נר"ו. מצאתי כתוב באמת כי ראש המקובלים ר' נחוניא ן' הקנה והוא חיבר ס' הבהיר ואחריו רשב"י עשה ספר הזהר וחיבר בו כמה חבורים כמו התיקונים. וכשמת רשב"י ורבי אלעזר וכל הדור ההוא אבדה חכמת הקבלה. עד שהקרה ה' לפני מלך אחד ממלכי מזרח שצוה לחפור במקום אחד על עסקי ממון. ונמצא שם ארון אחד ובו ס' הזהר ושלח לחכמי אדום ולא ידעו ולא יבינו. שלח אחר היהודים באו אצלו וראו הספר וא"ל אדונינו המלך זה הספר עשאו חכם אחד והוא עמוק ואין אנו מבינים אותו. אמר ליה וכי אין יהודי בעולם שמבין אותו. אמר לו יש במדינת טוליטילה. והמלך שלח הספרים עם גבוריו לטוליטולא וכשראוהו חכמי טוליטילא שמחו בו שמחה גדולה ושלחו למלך מתנות רבות ומשם נתפרסמה הקבלה בישראל. ע"כ מצאתי כתוב מהרב הנז'.

גירסא נוספת מובאת גם כן אצל החיד"א והיא כך:

והרב יש"ר‏ בספר מצרף לחכמה דף כ"ב כתב דשמע מפי מגידי אמת שבשנת ש"פ כשבזזו הספרדי' עיר הידילבירגה לקחו מהאקידימיי"א כמה אלפים ספרים וביניהם ספרי קדש על קלף ובכלל ס' הזהר על כל עשרים וארבע משא סבל ושולחו הספרים לחשמנים ודוכסים ע"ש.

הרי שתי גרסאות לפניכם ובכל אחת יש מעשה פלא.

עצם זה שמציאת החיבור הינה מאוחרת יחסית עוררה שאלות רבות בניהן  השאלה 'האם ראו הראשונים שקדמו לתקופת פרסומו של ספר הזוהר את הספר?' שאלה זו הנה בעלת משמעות רבה, שכן ישנם מקומות רבים בהם מובא פסק הלכה בספר הזוהר הק', ואם נאמר שראו הפוסקים הראשונים את הזוהר ובכל זאת פעמים שלא פסקו כמוהו באי אלו מקומות יהיה הדבר להוכחה כי דעתם להלכה שלא כהזוהר בזה, אך אם לא ראו הם את דברי הזוהר יתכן יהיה לומר כפי שכתב הרמ"א (חו"מ סימן כ"ה סעיף ב) "אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר ונמצאו אחרים חולקים עליו אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים שאפשר שלא ידעו דברי הגאון ואי הוי שמיע להו הדרי בהו (מהרי"ק שורש צ"ו)"

ואם כן, שאלה זו חשובה היא ויש בה נפקא מינה אף לפסיקת הלכה למעשה, קצרה היריעה מלעסוק בכל הפוסקים הראשונים ולברר מי מהם ראה דברי הזוהר ומי לא, במקום זאת נבחר לעסוק בשאלה זו רק בנוגע לגדול הפוסקים, הידוע בכינויו 'הנשר הגדול' הלו הוא הרמב"ם ז"ל,  הרבה האריכו בזה, האם ראה הרמב"ם את ספר הזוהר או לא, אך ישנה ראיה מופלאה אחת אשר לפיה יתכן שראה הרמב"ם את ספר הזוהר וראוי להעלותה על שולחן מלכים, הרמב"ם בהלכות חליצה ויבום (פ"ד ה"ו) כתב דלאחר החליצה תשליך היבמה החולצת את הנעל לארץ, ותמה על דבריו הטור (אה"ע סי' קסט) שאין דין זה מוזכר בש"ס וא"כ מנין להרמב"ם שכך על היבמה לעשות?

והנה הגר"א בהגהותיו ל'סדר חליצה' המופיע בסוף השו"ע אה"ע (סעי' נב ס"ק פב)

כתב שמקורו של דין זה הוא מהזוהר ריש פרשת חוקת, דשם יש טעם בדבר.

ואם כן, חזינן לכאורה כי ידע הרמב"ם דינים שאין להם מקור אחר מלבד בזוהר הק'!.

על ספר הזוהר, הן מחמת חשיבותו והן מחמת שדברים רבים שבו כתובים באופן שאינו מובן ללומד, נתחברו פירושים רבים וחשובים המאירים עיני הלומד בהם,

אצלנו במכון "תוצאות" זכינו גם כן לההדיר כמה וכמה מהפירושים על דברי הזוהר הק'

בניהם את ספר "אור החמה", אשר חיברו זקנו של החיד"א בעל החסד לאלפים ר' אברהם אזולאי

וכן את פירושו של הגר"א מתוך ספר 'אור יהל' הידוע בשם 'הדרת קודש" והוא "כולל ביאורים נפלאים על הזה"ק וההיכלות והרעיא מהימנא וגם על זהר חדש"

כמו כן זכינו להוציא לאור אף את פירושו לזהר של בעל היסוד ושורש העבודה הנקרא 'קרני אור'

ואךף את פירושו של המגיד מקוז'ניץ הנקרא 'נזר ישראל' אשר כפי שנכתב בעמוד השער של החיבור-

"לו חכמו ישכילו במאמריו הקדושים והנעימים, תבינו באחריתכם

מגיד מראשית הקדמת הזוהר עד סופה, כל תאות נפשיכם"

חיבורים אלו נוספו גם הם לספרייה הענפה והמכובדת שזכינו ויצאה לאור ע"י מכוננו מכון 'תוצאות'

"אשרי העם הם לומדיך, ואשרי העומדים על סודך"

מי יתן וזכותיה דבר יוחאי תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן