ר' שלוימלה היה הכורך של העיירה, הוא היה לוקח ערימת דפים ישנים, מוסיף דבק לרוב, מהדק עם סיכות ברזל ואז מצפה בעור או בדף נוסף, ולא רק ר' שלוימלה, גם יענקלה הכורך של וילנא וגעציל הכורך של וינציה, כך ייצרו פעם כריכות.
בימי הביניים לפני כ-800 שנה, התחילו הנוצרים להילחם נגד התלמוד, השנים ההן באירופה היו ימים נוראים תרתי משמע, בהם אסרו על היהודים להדפיס ספרים, ספרי תלמוד היו מוחרמים ובמקרה שהם לא נשלחו לשריפה רח"ל, הערלים לא הססו להסיר את הכריכות מהספרים הקדושים ולעטוף בהן ספרים נוצריים.
כך נוצר מצב שבכריכות של ספרים נוצריים היו ערמות דפים של רשומות יהודיות.
פרופסור שמחה עמנואל החל לחקור את הספרים שיצאו באירופה באותה תקופה וגילה כי בספרים נוצריים רבים כמו גם ספרי חשבונות ויומני הערים טמונים אוצרות יהודיים מדהימים, ספרים עתיקים שאבדו מהעולם, כתבי יד עתיקים ועוד.
הוא הקדיש את רוב זמנו בעיסוק במטרה הנעלה הזו ואת מחקריו העלה בספרו מגנזי אירופה, שם מופיעים לראשונה למעלה מאחד עשר חיבורים שטרם נודעו, פירושים לתלמוד שנכתבו משלהי תקופות הגאונים ועד לתקופת גזירות התלמוד ועוד.
בעשורים האחרונים התפתח ענף גילוי ומחקר נרחב שחושף את האוצרות הללו ועד היום נמצאו אלפי פיסות של כתבי יד, תעודות, ספרות קודש ואיגרות בתוך הכריכות העתיקות. האוצר כה גדול שיש מי שמכנה אותו "הגניזה האיטלקית" או ה"גניזה האירופית" על משקל "הגניזה הקהירית" – אוצר כתבי היד היהודיים החשוב ביותר מאז ומעולם.
במאמרים הבאים נדבר על התפתחות הכריכה מאז ועד היום ועל גלגוליה השונים.
